השוואה / מודלים

פלטפורמת whitelabel מול BaaS

אלה שתי תשובות לאותה שאלה: איך משיקים בנק בלי להפוך לבנק? BaaS משכיר לכם את התשתיות של מוסד מורשה דרך API. פלטפורמת whitelabel מעבירה אליכם מוצר שלם להפעלה כשלכם. ההבדל אינו בפיצ׳רים — אלא במי מחזיק במה, ומה אי אפשר לקחת איתכם כשאתם עוזבים.

מודל מול מודל

מי מחזיק במה — שש השאלות שחשובות

Dimension
פלטפורמת whitelabel
BaaS
מה אתם קונים
מוצר. אפליקציה מלאה ושכבת תפעול — אפליקציה, קונסולה, ledger — שאתם מפעילים תחת המותג שלכם.
גישה. API לפונקציות הבנקאיות של מוסד מורשה, שאתם מרכיבים בעצמכם למוצר.
מי מחזיק ברישיון
תלוי במודל, ומוגדר במפורש בכל עסקה — פלטפורמה יכולה לפעול תחת הרישיון שלכם, של שותף, או בלי רישיון, לפי מה שאתם עושים. המודל לא מחליט את זה בשבילכם.
בנק שותף או EMI, תמיד. BaaS קיים בדיוק כדי שלא תחזיקו ברישיון; המוסד הנותן חסות מחזיק בו, ויושב בזרימת הכספים שלכם.
מי הבעלים של האפליקציה וה-UX
אתם. הצד הקדמי הוא שלכם לעיצוב מקצה לקצה — הפלטפורמה היא המנוע, לא הממשק.
אתם בונים אותו. BaaS נותן תשתיות, לא מסכים, ולכן כל האפליקציה וה-UX הם שלכם לעצב ולתחזק מעליו.
מי הבעלים של הנתונים
נקבע בעסקה, אבל מטרת התכנון היא שהקשר עם הלקוח והנתונים יהיו שלכם להחזיק ולייצא.
מפוצל. אתם מחזיקים בקשר עם הלקוח; הספונסר מחזיק במערכת הרשומה של הנתונים המוסדרים, ומקבל עותק של רובם מתוך הכרח.
נעילה (lock-in)
במודל הנתונים ובתפעול של הפלטפורמה. הניידות תלויה ביכולת להוציא את ה-ledger והלקוחות בצורה נקייה — כדאי לסגור את זה לפני החתימה.
ביחסים עם הספונסר. מעבר לבנק ספונסר חדש משמעו מיגרציה של חשבונות, כספים ועמדה רגולטורית — לעיתים רחוקות מהיר.
זמן וצוות להשקה
מהיר יותר למוצר ממותג — האפליקציה והקונסולה כלולות — אבל אתם מפעילים את התפעול שהפלטפורמה נותנת לכם.
מהיר יותר לתשתיות מוסדרות, איטי יותר למוצר — אתם עדיין בונים את כל האפליקציה, ומאיישים רגולציה מול התוכנית של הספונסר.
01

מתי פלטפורמת whitelabel מתאימה

פלטפורמת whitelabel מתאימה כשרוצים להשיק מוצר, לא להרכיב אותו. אם המטרה היא אפליקציה ממותגת ביד הלקוחות במהירות — ואתם מעדיפים להחזיק בחוויה ולא בצנרת — פלטפורמה שכבר כוללת את האפליקציה, קונסולת המפעיל והליבה עושה בשבילכם יותר מהעבודה. היא מתאימה לצוותים שהיתרון שלהם הוא מותג, הפצה או קהל מסוים, ושלא רוצים להשקיע שנה בהפיכת תשתיות בנקאיות גולמיות למשהו שאדם באמת יכול להשתמש בו.

  1. 01אתם רוצים מוצר פעיל תחת המותג שלכם, לא ערכת תשתיות להרכבה
  2. 02היתרון שלכם הוא החוויה והקהל, לא אבני היסוד הבנקאיות
  3. 03אתם מעדיפים להגדיר ולהשיק מאשר לבנות שכבת אפליקציה מאפס
  4. 04קונסולת מפעיל ו-back office חשובים לכם ביום הראשון, לא בחודש התשיעי
02

מתי BaaS מתאים

BaaS מתאים כשהרישיון המוסדר הוא הדבר שאי אפשר להשיג ולא תבנו, ואתם מוכנים לבנות את כל מה שמעליו. אם אתם צריכים לפעול בתוך הגבולות של מוסד מורשה — חשבונות אמיתיים, הנפקת כרטיסים אמיתית, זרימת כספים אמיתית — ויש לכם את ההנדסה להפוך API למוצר ואת פונקציית הרגולציה לעבוד מול ספונסר, BaaS נותן את הגישה הזאת בלי רישיון משלכם. המחיר: האפליקציה, ה-UX וחלק גדול מהבנייה התפעולית נשארים אצלכם, והקשר עם הספונסר הופך לגורם נושא עומס.

  1. 01אתם צריכים לפעול בתוך הגבולות של מוסד מורשה, דרך API
  2. 02יש לכם הנדסה לבנות את האפליקציה וה-UX המלאים מעל תשתיות גולמיות
  3. 03אתם יכולים לאייש פונקציית רגולציה שתעבוד מול התוכנית של הספונסר
  4. 04אתם מקבלים את הקשר עם הספונסר כתלות שצריך לנהל
03

איפה Protocore נכנסת

Protocore Pay היא התשובה של פלטפורמת whitelabel: ליבה — ledger, חשבונות, KYC, כרטיסים, קריפטו — מתחת לאפליקציה ולקונסולת מפעיל שאתם מפעילים כמוצר שלכם. איזו ישות מחזיקה באיזה רישיון, ואיך מסודרת זרימת הכספים, נקבע לכל תוכנית בנפרד ולא מונח מראש על ידי המודל, ואנחנו אומרים זאת בגלוי במקום לרמוז על רישיון באופן כללי. עיקר הפלטפורמה הוא המוצר: המותג שלכם על פני השטח, ליבה מוכחת מתחת, וקונסולת תפעול שמגיעה איתה. אם זה הצורה הנכונה תלוי בשאלה אם אתם רוצים להחזיק מוצר או להרכיב אחד — ההשוואה שלמעלה נועדה להפוך את ההחלטה למושכלת, לא משווקת.

  1. 01ליבה אחת עם אפליקציה וקונסולה כלולות — מוצר, לא ערכה
  2. 02רישוי וזרימת כספים מוגדרים ומפורשים לכל תוכנית, לעולם לא מובלעים במודל
  3. 03המותג וה-UX שלכם על פני השטח; ליבה שכבר עברה הרצה מתחת
  4. 04Standalone או whitelabel, תוכנית אחת בכל פעם

איזה מודל מתאים לאילוצים שלכם?

ספרו לנו במה אתם יכולים להחזיק, מה אתם יכולים לבנות ומהר כמה צריך להשיק. נתאים לכם מודל בכנות — גם כשהמודל הזה אינו שלנו.